חדש בפרו: ספורט

טייפינג קינזיולוגי – השיטה החדשנית לטיפול ולמניעת פציעות ספורט

אם לא ידעתם, קינזיו טייפינג (מהמילהKinesiology ) זה הדבר ה"חם" היום בכל הקשור לטיפול ומניעה של פציעות ספורט ובכלל.

סביר להניח שכבר ראיתם ספורטאים מענפי ספורט שונים שעולים למגרש עם "פס" צבעוני שמודבק על הכתף, הזרוע או הרגל. ובטח שאלתם את עצמיכם "מה זה הדבר הזה ומה זה אמור לעשות בדיוק"?

ובכן, מדובר בסוג חדש של חבישה אלסטית-ספורטיבית שנועדה להקל על כאבים ולתמוך בשרירים ומפרקים. הטייפ הקינזיולוגי משמש למגוון מאוד רחב של יישומים – כולל הפחתת דלקות, שחרור שרירים עייפים ועוד. במקרים רבים, יכול האדם הפצוע לחזור לפעילות שוטפת באופן מיידי!

אתם מוזמנים לגלוש ללינק הבא ולצפות במגוון סרטוני הדגמה בנושא קינזיו טייפ.

כמו שתראו, את הטייפ הקינזיולוגי מניחים על גבי העור, לאורך מפרקים ועל שרירים, רצועות וגידים. תצורות הנחת הטייפ מגוונות ויש חשיבות לאופן הנחת הטייפ כמו גם לרמת המתח שמקנים לו ומאז הומצאה, לפני למעלה מ 25 שנה, הפכה שיטת טייפינג זו לשיטת חבישה טיפולית מועדפת בכל הקשור לשיקום ורפואת ספורט.

אפשר לטפל עם הטייפ בהרבה מאוד פציעות מקובלות – כגון נקע בקרסול, כאבי גב תחתון, דלקת "טניס אלבואו" ועוד – בצורה קלה ביותר ולאחר הסבר פשוט.

מעניין לציין, שעד כה הגיע הטייפ אך ורק בגלילים "רציפים" שהיה צריך לגזור בטכניקה מיוחדת, כולל גזירת פינות הטייפ בצורה מעוגלת, גזירת הטייפ במרכזו (ליישומים מסוימים) ועוד. בתיה עוזיאל כבר אמרנו? בכל מקרה, כדי להקל על כולנו, השכילה חברת KT Tape העולמית לצאת במגוון גלילים חתוכים מראש. כלומר, הכל מגיע גזור וחתוך מראש, וכל שנועד הוא להדביק את הרצועה על פי הנחיות שמגיעות מודפסות בכל מארז. כמה פשוט, ככה גאוני.

הטייפ הקינזיולוגי הוא טייפ אלסטי העשוי 100% כותנה, אשר משמש לטיפול במגוון בעיות הקשורות במערכת השרירים, הגידים והרצועות ואף מערכת העצבים. הטייפ דק ביותר ודומה, למעשה, לעור הגוף עצמו. טייפ קינזיולוגי הוא נטול לטקס וחומרים פעילים. הדבק האקרילי מוסף לטייפ במרווחים כדי לאפשר לאריג הכותנה לנשום ועל מנת לאפשר תנועת אוויר ומים מתחת לטייפ. הטייפ יכול להחזיק על הגוף עד 5 ימים ברצף, ולעיתים אף יותר.

אם פעם סובבתם קרסול ואמרו לכם ש"הכי טוב לשים קרח, להרים רגל ולא לזוז שבוע", הגישה היום הפוכה – מה שנקרא שיקום אקטיבי. כלומר – יש לטפל בבעיה אך מומלץ לחזור לפעילות, גם אם חלקית, במהירות האפשרית ולעזור לגוף לרפא את עצמו תוך כדי תנועה. KT Tape עושה בדיוק את זה – כשבמקום לקבע את המפרק, הוא נותן למפרק תמיכה, מפחית את הכאב ולמעשה מגדיל את טווח התנועה בו.

בין ספורטאי העל שמשתמשים בטייפ הקינזיולוגי: לאנס ארמסטרונג, סרנה ויליאמס, דיוויד בקהם, ז`סטין הנין וקרי וולש. לאנס ארמסטרונג בספרו, Every Second Counts, אומר על השיטה:

"יותר טוב מכל לייזר, חבישה או טיפול בחשמל…הטייפ. זהו טייפ ספורטיבי מיוחד, בצבע ורוד זוהר שהגיע יפן ונראה היה שיש לו כוחות על. כל בוקר לפני קטע המרוץ, היו חובשים את כולנו, בחלקים שונים בגוף…ביום למחרת הכאב נעלם – כאילו לא היה."

אם בשלב הזה בא לכם כבר לראות את הטייפ בפעולה ולהבין "אז איך זה עובד"? אתם מוזמנים לקרוא עוד באתר של KT Tape – www.activix.co.il .

ריצה לאור ירח

השעה הייתה 12:30 ,הלילה נכנס לאיטו לאשמורת שנייה כאשר שותפי לריצה העיר אותי באדיבות והתחלנו בנסיעה אל קו הזינוק.

מסע משמים רווי תרמוסים של קפה ופיהוקים הגיע לקיצו בנקודת ההתחלה, דרומית לעין בוקק על חופו של ים המלח. ירח מלא תלוי לו בין שמיים וארץ, מאיר בחוזקה את נופיו המדהימים של המדבר. ברגע זה הגעתי למסקנה כי כל מסיבות ליל שישי שנפלו קורבן לריצותיי לא היו לשווא. ברגע ההגעה אל קו הזינוק ציפיתי כי נהיה ה"פראיירים" היחידים ונדאג "לברך" את העוברים והשבים, אולם בושה וכלימה עטפו את פניי כאשר גיליתי כי אני לא היחיד אשר נגרר בכוח הזרוע אל מחוץ למיטה.

אי שם בשעת חושך כלשהי התאספנו לתדריך די פשוט: "חבשו את פנסי הראש ורוצו מסטיק-לייט לסטיק-לייט". עצה נוספת הואילה בטובה להזהירנו מסכנות האפילה:"אל תלכו לאיבוד. במידה והלכתם לאיבוד אל תשוטטו רחוק מדי בחשיכה. אנו נמצא אתכם עם אור ראשון".

שותפי לריצה ואני בחרנו במרחק האמצעי- 20 ק"מ. אמנם יכלנו להשתתף גם במקצה ה-30ק"מ אך החלטנו כי ה-20ק"מ הוא די והותר בשבילנו.

הצינה פשטה בגופנו טרם הזינוק, או שמא הייתה זו תחושת התרגשות קלה, ועשרות הרצים התקבצו יחדיו לשמור על חום גופם. דבוקת האנשים המאוגדים יחדיו מפני הקור התפרקה עם הזינוק, והמהירויות השונות של הרצים פרסו את המשתתפים לאורך המסלול.

שתיקתו של המדבר ברכה את פנינו עת אנו עושים את דרכנו מאזור הזינוק המואר אל עבר החשיכה.

כאשר קירות המבתרים משני צדדינו, החלנו טיפוס קל במדרון. לאחר 7 ק"מ של ריצה על רצפת המבתר סטיק-לייט בירך את פנינו בואנו לעלייה אימתנית, אשר דומה היה כי אפילו ג'יפ אינו מסוגל לעלותה. האטנו עד כדי הליכה, מתנשפים וזועפים, עלינו את משטח הפודרה. בחצי הדרך פגשנו מרשל, שתפקידו היה לסמן בור, תוצאה של הגשמים האחרונים. בעוברנו אותו גמענו את המרחק הדל שנותר לעלייה. כאשר הגענו לפסגה מישור עמיעז נפרס בפנינו, קורן מאורו הזרחני של הירח, אשר הטיל את תאורתו גם על הר סדום.

הנוף המדהים עצר את נשמתנו (למרות שגם לעלייה האימתנית היו מניות בכך). בשרשרת אדירה לפנינו מוארים פנסיהם של עשרות הרצים, יוצרים משעול אנושי, יחדיו עם הסטיק-לייטים של המארגנים, המוביל להר סדום.

הריצה בלילה הייתה קלה למדי, למרות דאגותינו. שותפי לריצה חשש מפני הריצה בשטח אך כל ספקותיו התפוגגו ברגע שהתחלנו לרוץ. השטח היה קל לריצה, דומה לדרכי כורכר, ללא אבנים גדולות או מכשולים משמעותיים.במישור עמיעז הגענו לתחנת המים היחידה, אשר הייתה מורכבת מאוהל מאולתר וצלילי מוסיקת שאנטי מזרחית בוקעים ממנו. אני נושא את המים שלי על גבי אך שותפי לריצה שמח מאוד על העצירה לשתות, והספיק גם לשוחח עם הסדרנים דקות ארוכות לפני שגררתי אותו בריצה אל נחל סדום.

החלק האחרון של הריצה היה המלהיב ביותר. אור הירח הדליק את גבישי המלח בדפנות המכתש, וכך רצנו בשקט מופתי אשר עתק בשנית את נשמתנו.

עם קרני השמש הראשונות אשר הטילו את זוהרן על הרי ירדן, חצינו את קו הסיום.

דקות ארוכות לאחר סיום הריצה גיליתי כי אמנם אני עצרתי אך השעון עדיין רץ. זוהי הפעם הראשונה ששכחתי לעצור את הסטופר בשעון. כנראה שהזמן לא ממש משנה…

המירוץ המדברי הpro:sport desert challenge ייערך השנה בלילה של ה-5/12.

לפרטים נוספים:

www.ultra.org.il

פציעות הריצה הנפוצות ביותר

כחלק מהעומס האדיר שרצים מפעילים על גופם, פציעות הריצה הן חלק אינטגרלי משגרת האימונים. הדבר החשוב הוא לזהותן בזמן ולנסות ולמנוע אותן בטרם הן קורות. אלו חלק מפציעות הריצה הנפוצות ביותר:

ITBS- איי.טי.בי סינדרום-

הרצועה האילוטיביאלית נפרשת מהירך ועד השוק. לרוב, הכאבים מתבטאים בחלק החיצוני של הברך כתוצאה מדלקת (התחממות ואדמומיות) באזור. אם אתם סובלים מאיי.טי.בי כדאי להפחית משמעותית את הקילומטראז', ולא לרוץ במקרה של כאבים. כמו כן, מומלץ לבצע מתיחות מספר פעמים ביום וכדאי לגשת לפיזיותרפיסט. חשוב במקרה של דלקת ברצועת האיי.טי לרוץ על משטחים מישוריים, ולהימנע מאימוני עליות.

שין ספלינטס-

תופעת ה'שין ספלינטס' לא נועדה לתאר ארוע נקודתי, אלא סט של סימפטומים שבא לידי ביטוי באזור השוק.  זו פציעה נפוצה במיוחד ברצים מתחילים, אשר מתחילים מהר וחזק מדי. המלצת הרופאים תהיה, ברוב המקרים, מנוחה של מספר ימים והנחת קרח על האזור הכואב במשך מספר דקות כל כמה שעות. חשוב לא לרוץ בזמן כאבים, אלא לנצל את הזמן למנוחה. למניעת הישנות השין ספלינטס כדאי לעבוד על חיזוק שרירי השוק.

דלקת בגיד אכילס-

גיד האכילס ממוקם בחלק האחורי של כף הרגל, ודלקת בו יוצרת נפיחות ואדמומיות של האזור. דלקת בגיד האכילס מתפתחת בהדרגה ולרוב יורגשו תופעות כמו נוקשות, כאבים וקולות חריקה כאשר מפעילים לחץ על האזור. אם מרגישים כאבים באזור חשוב לנוח ולקרר את האזור. מתיחות קלות יכולות לעזור, ואם הכאבים נמשכים חשוב להיוועץ ברופא כיוון שדלקת עלולה להוביל לקרע בגיד.

שברי מאמץ-

שבר מאמץ הוא שבר שנוצר לאורך זמן ובעקבות מאמץ גבוה, בעיקר אצל ספורטאים. שבר מאמץ יכול לבוא לידי ביטוי בכל העצמות, אולם אצל רצים הוא בעיקר נפוץ בעצמות כף הרגל והשוק. הטיפול הנפוץ לשברי מאמץ הוא מנוחה מוחלטת, ובמקרים קיצוניים רופא יכול להחליט להרכיב גבס על האזור.

תסמונת המדורים הכרונית-

 באה לידי ביטוי בכאבים חדים בשוק אשר לרוב נרגעים לאחר מנוחה. תסמונת המדורים הכרונית דומה מאוד לתחושה במהלך שברי מאמץ או שין ספלינטס. במרבית המקרים יש לנוח, אולם אם הכאבים נמשכים יש ללכת לרופא. אם האבחנה מאושרת יהיה צורך בניתוח.

פלאנטר פאסיאטיס ודורבן –

רצים ולעיתים אף רופאים מבלבלים בין המונח פלאנטר פאסיאטיס ובין דורבן כף הרגל. דורבן היא תופעה אשר מתבטאת בהופעת בליטה גרמית כלשהי בעקב כף הרגל והיא הגורם הנפוץ ביותר אצל רצים לכאבים בעקב כף הרגל. הדורבן גורם לכאבים שמופיעים במהלך הליכה ודריכה על כף הרגל. פלאנטאר פאסיאטיס היא דלקת ברצועה שמחברת בין העקב והבהונות בתחתית כף הרגל והכאבים מתבטאים בעיקר באזור העקב. ההערכות הן כי 70% מהסובלים מפלאנטר פאסיאטיס אובחנו גם כסובלים מדורבן. טיפול נפוץ בפלאנטר פאסיאטיס ובמקרים מסוימים גם בדורבן כולל מנוחה וקרח, כמו גם לבישת מדרסים וגרביים מיוחדים אשר מותחים את הרצועה.

למה לרוץ בשטח ?

ריצה בשטח על כל תנאיו, בעליות, מורדות, עיקולים וכד' גורמת לנו להשתמש במגוון רחב של שרירים, גידים ורצועות וכך מחזק כף רגלינו ושאר חלקי גופנו בצורה הומוגנית. בנוסף, ריצת שטח משפרת לאין ערוך את שיווי המשקל וקלילות הגוף. כמובן שישנו גם היתרון הפסיכולוגי ביציאה מהסביבה האורבאנית הלוחצת אל הטבע, האוויר הצלול והנופים הפתוחים.

נעלי ריצת השטח חשובות מאוד לשמירה על יציבות הרגל בתוך הנעל.

בעת ריצה בתנאי שטח קשים נזדקק לאחיזה טובה יותר מאשר בנעלי ספורט רגילות , סוליות עמידות יותר יספקו אחיזה טובה יותר ועמידות גבוהה לאורך זמן.

חלק גדול מהאוכלוסייה כיום בוחר בנעלי ריצה רגילות אשר מתאימות לריצה על אספלט בעלי אחיזת שטח לקויה וחוסר יציבות להליכות ארוכות על אספלט.לנעלי ריצת השטח התאמה מעולה גם להליכות ארוכות בסביבה אורבאנית, נעלים אילו אוחזות את הרגל טוב יותר ויעניקו תמיכה מעולה מהעקב ועד ראש הרגל.

חברת גרביטי מייבאת מעל 10 סדרות שונות ,להתאמה מלאה לדרישות ייעודיות אילו .

בכול סדרה מבחר צבעים כך שבטוח שתימצאו את הנעל המתאימה לכם גם מבחינת היופי.  

הכנה למירוץ 

אנו עומדים בפני מירוץ אחר. לא עוד ק"מ מדודים על מסלול שטוח יותר או שטוח פחות, לא עוד מירוץ למרחק קלאסי של 5 ק"מ או 10 ק"מ, אלא מירוץ אחר - Adventure Race אמיתי. מירוץ בו נאלץ להתמודד עם המרחק, המסלול, העייפות ועם הזוגיות – לא זאת שבבית, אלא זאת שנוצרת עם בןבת זוגינו לאימונים וליום זה. 

מה מבדיל מירוץ זה ממירוצים אליהם הורגלנו?

במירוץ זה אנו נמדדים לא רק על יכולת הריצה שלנו, אלא על היכולת שלנו לתכנן נכון את המאמצים. מירוץ זה דומה יותר למסע כומתה מאשר למרתון. השילוב בין הדיסציפלינות השונות מעניין יותר ומאתגר יותר ומכאן ההתפתחות הגדולה של סוג זה של מירוצים בעולם.

אם תבדקו, וקיימים מספר רב של אתרים המציעים מירוצים מסוג זה בעולם, תגלו שמספר התחרויות האלה גדל והופך פופולרי יותר ויותר בעולם. מירוצים מסוג זה נעים בין מירוצים של מספר שעות ועד מירוצים של מספר ימים המשלבים בתוכם ענפי ספורט שונים ומשונים – מריצה ורכיבה, שחייה, קייאקים, טיפוס הרים וסנפלינג ועד רולרים, רכיבה על סוסים ושייט ביאכטות.

מהי מטרת התחרות?

אם זו לכם הפעם הראשונה, הרי שמטרת התחרות היא פשוטה – לסיים

אז מי יכול להתשתתף במירוץ כזה?

-          אם התאמנתם לאחרונה או השתתפתם במרתון בחודשים האחרונים

-          אם אתם מרגישים נוח בריצות של למעלה משעתיים

-          אם אתם עוסקים בריצות שטח ניווטים ארוכים

הרי שעם קצת עזרה בחודשיים הקרובים, תהיו מוכנים

אז איך מתכוננים למירוץ כזה?

 על מנת להתאמן בצורה יעילה, נסו להבין מה חסר לכם. רובינו רצים בפארק ולכן יש להוסיף את האימונים הבאים:

-          ריצות שטח בתנאים משתנים – עליות, ירידות, שבילים לבנים, שבילי אש

-          ריצה ב Expedition style – דהיינו ריצה עם ציוד, כאשר כל האוכל וכל השתייה עלינו. ניתן לרוץ עם תרמיל כגון Camelback או עם חגורות שתייה

-          אין צורך ביותר מריצה או שתיים העולות על 3 ש'. גם אם אתם סבורים כי אתם זקוקים ל 5 – 6 ש' על מנת לסיים את התחרות, אין צורך בריצות הארוכות מ 3.5 ש' 

-          תכננו מראש הפסקות אכילה ותרגלו אכילה בתנועה 

איפה ניתן למצוא מסלולים אימון לתחרות שכזו?

מתאמניי מכירים את אהבתי לשבילי יער בן שמן ולמסלולים המדהימים בהרי ירושלים.

מספר מסלולים מומלצים באיזור המרכז:

-          יער בן שמן ( כניסת מצפה מודיעין, 2 ק"מ בכביש 443 ) – היתרון הגדול של היער הוא גבולות הגזרה הברורים, פשוט לא ממש ניתן ללכת לאיבוד – מצפון כביש 443, מדרום כביש 1, ממזרח – העיר מודיעין וממערב הכביש המוביל למושב גמזו. המסלולים בבן שמן מתאימים למתחילים ומתקדמים כאחד

-          יער הקדושים ( צומת אשתאול או העלייה לצובה ) – ביער מספר מסלולים מעגליים או הלוך חזור. המסלול הקל הוא לאורך נחל כסלון, טיפוס מעניין ותלול יותר ניתן למצוא לאורך המצוק הדרומי והצפוני

-          סטף בהרי ירושלים ( הכניסה מכביש 395 )

-          יער יד קנדי ועוד

ציוד

-          מומלץ לרוץ עם נעלי שטח. נעליים אלה קשיחות יותר ומונעות החלקה ומעידה

-          טייטס קצר ארוך – למניעת שפשפות ושריטות

-          חולצת ריצה בעלת שרוול קצר ארוך ( לא גופייה ) – מניעת שפשפות וחשיפה מוגברת לשמש

-          תרמיל חגורת שתייה – לנשיאת אוכל ושתייה. אם החלטתם על חגורת שתייה, יש צורך בחגורה המתאימה לנשיאת שני בקבוקים

-          כובע

-          ציוד עזרה ראשונה בסיסי – פלסטרים, תחבושות, נוזל חיטוי

-          טלפון נייד

אימונים

אני מניח כי לכל רץ השוקל להשתתף במירוץ, תוכנית אימון לריצת מרתון המתאימה לצרכיו.

תוכנית האימונים למירוץ זה דומה לתוכנית זו, כאשר יש לשים לב לדגשים הבאים:

-          ריצות ארוכות – להקפיד לרוץ בשטח כולל ציוד

-          רצוי להוסיף אימון עליות וירידות שבועי נוסף. ניתן להחליף אימון אנטרוולים או אימון טמפו באימון זה

-          קצב הריצה באימונים הארוכים נמוך מקצב המרתון ומתבצע רובו בטווח דפקים הנמוך ב 5- 15 פעימות מתחת לדופק מטרה של קצב המרתון. ככל שהרץ מיומן יותר, דופק המטרה קרוב יותר לדופק בריצת המרתון

-          החלפת ריצות כביש בריצות על משטחים 'לא ישרים', כדוגמת הדשא בפארק, חול, שבילי כורכר וכדומה

-          ריצה בנעלי התחרות המיועדות. פתרו מראש כל בעיית נוחות, שפשפות ויבלות

-          ניתן להוריד את הקילומטרז' השבועי ב 10% – 15% ביחס לתוכנית האימון המקורית

אשמח לענות לכל שאלות שיתעוררו במהלך האימונים. ניתן ליצור עימי קשר באימאייל המצורף.

נתראה בשטח

רן שילון, אנדיור

תופעה מבורכת המתרחשת בעולם הספורט משלבת אירועים גדולים לצד מסע התרמה למען מטרה קדושה. כל קילומטר שאתם רצים בתחרות יעזור במימון מלגה לספורטאי צעיר, מחקר מדעי וסיוע לנזקקים. קרן גולדבלט מסבירה למה כדאי להיות שותפים לעניין ומתי זה יתחיל בישראל

אלון בכפלד – מקום ראשון ב אולטרה 2010 ובאולטרה 2009. גיס מעל 30000 ש"ח בריצת אולטרה ב2010

מדוע כשמזכירים את המילה "צדקה" מיד חושבים על מבצע "הקש בדלת" וקבוצת ילדים המושיטים ידיים לתרומה?

כולנו מכירים את המאבק המנטלי הבלתי פוסק במהלך תחרויות, את השרירים הדואבים, הרצון לסיים כבר והשאלה המתמדת – למה אני עושה את זה? תארו לעצמכם מצב שבו כל ק"מ שעברתם יעביר במקביל סכום כסף למטרות שונות כמו מחקר על מחלת הסרטן, מלגות למעוטי יכולת, תרומה לנזקקים, סיוע לילדים חולים וכן סיוע למטרות נוספות. גם הסיפוק שבסיום תחרות וגם לעזור, ולו במעט, למטרות נעלות הרבה יותר. בעולם המערבי אירועי ספורט וצדקה שלובים זה בזה בצורה הדוקה.

אירועים אלו מתרחשים בשני אופנים:

1. גיוס כספים על ידי ארגון אירוע ספורט- גוף (בית ספר, קהילה) מבקש לגייס כספים באמצעות ארגון אירוע ספורט- הליכה עממית, ריצה או שחייה- בו משתתפים ילדים ומבוגרים יחדיו, בצורה תחרותית או חובבנית.
2. השתתפות ספורטאים בודדים בתחרויות קיימות- לדוגמא, רצים במרתון לונדון גייסו כספים לצדקה, יותר מכל אירוע ספורט אחר בעולם. יש לציין כי המימון לרצים מגיע באופן פרטי ללא כל סיוע מהארגון הרשמי של המרתון.

כיצד זה עובד?

המשתתף (ילד/ה מבוגר/ת) ניגש לחברים, שותפים לעבודה, משפחה ולכל מכריו ומבקש מהם מימון כספי – בין אם שקלים מועטים ובין אם מעט יותר, המימון יכול להתבטא בדרכים שונות:

• סכום כסף כולל לתחרות.
• סכום מוקצב לכל קילומטר הליכה, ריצה או שחייה.
• סכום הניתן על פי תוצאת התחרות.

לא רק שהמתחרה עצמו מרגיש סיפוק בסיום תחרות, בידיעה כי עמד במטרותיו, גם חבריו ובני משפחתו מרגישים יותר מעורים בתחרות עצמה, ונהנים ממנה במידה לא מועטה.

צדקה, עסק שתופס תאוצה

מגמה חדשה של גיוס כספים כוללת אירגון ותשלום הוצאותיו של ספורטאי הרוצה להתחרות עבורם בחו"ל, כל זאת במידה ויצליח לגייס כמות מסויימת של כסף. ספורטאים שאין ביכולתם להתחרות מסיבות כלכליות, נעזרים בחברות הצדקה להשגת מטרתם, אך במקביל לוקחים חלק ממאמץ משותף לגיוס הכספים, וכך מקבלים המתחרים סיפוק משני העולמות, גיוס כספים ולקיחת חלק בתחרות.

ומה בישראל?

ההשלכות החיוביות של אירועים אלו כה נרחבות ומשמעותיות כך שאין סיבה ששילוב זה לא יאומץ כאן בישראל. אירועים אלו מדרבנים הן מבוגרים והן ילדים לעסוק בספורט, מעודד ילדים לצאת ו"להרוויח" את תרומתם, וכתוצאה מכך גדלה המודעות לחשיבותה של פעילות ספורטיבית כחלק מפעילות שעות הפנאי.

מה קורה כיום בפועל? בקנה מידה ארצי ישנו אירוע גדול אחד – תחרות רכיבה "אלין", שכל מטרתו גיוס כספים לבית חולים אלין בירושלים. האירוע הינו מוצלח אך מרבית משתתפיו הם אנגלו- סקסים. לאחרונה פגשתי שני בחורים, ארי ביק ואיתן ציזיק, שהחליטו להשתתף בתחרות "איירון מן" (איש הברזל) בשוויצריה בקיץ שעבר. שניהם יחדיו הצליחו לגייס יותר מ- 40,000 שקלים, בעזרת חברים ומשפחה, כתרומה לעמותת סרטן העין.

אז כיצד נציג את הקונספט כאן בארץ? ראשית כל, אני אישית מתכננת לקחת חלק בתחרות בפברואר הקרוב באילת, וכן מעוניינת לגייס כסף עבור מילגה ללימודי ביומכניקה על שם ניסים בן- ג'ויה שנפטר שנה שעברה במהלך רכיבה

לתרומות ניתן בבקשה ליצור עימי קשר בחנות בטלפון 03-2647659.

למרוץ האולטרה ברצוננוי לנצלו כאירוע גיוס כספים עבור עמותת "אתגרים". אנו נבקש מהמשתתפים לנסות ולגייס כספים בסיוע בני משפחתם, חברים ומכרים. גיוס הכספים יתבצע בתרומת שקל או שניים על כל ק"מ ריצה. (במרוץ האולטרה מרתון האחרון שארגנו, תרומה שכזו הייתה יכול להניב גיוס מעל 10,000 ₪ כספי תרומות)- דף הסבר יופיע באתר המרוץ.

כפי שארועי ספורט וצדקה השתלבו בצורה מעוררת השתאות בחו"ל, אין שום סיבה שגם כאן בישראל אירועים כאלו לא יצברו תאוצה. אנו מקווים כי עוד ועוד משתתפים ירימו את הכפפה ויעזרו לנו לעזור לאחרים. הצלחת ארועים כאלה תלויה בנו ובכם יחדיו

מרתון במרתון

מאת קרן גולדבלט

לכבוד היה לי להיות מוזמנת על ידי אדידס, יחד עם עוד 3 רצים ישראלים  וארבעים רצים מרהבי אירופה, לקחת חלק במרתון אתונה.

מרתון אתונה אינו סתם עוד מרתון. זהו המרתון!

במאה ה-5 לפנה"ס נערכו המשחקים האולימפיים הראשונים באתונה, ומסלול המרתון היה נצר וזכר לאותה אבן פינה משמעותית בהיסטוריה הספורטיבית של אותם המשחקים. במשחקים האולימפיים הראשונים של העידן המודרני, בשנת 1896,כמו במשחקים האולימפיים של 2004,  השתמשו באותו המסלול בדיוק. האגדה מספרת על השליח האתונאי,פידיפדס, אשר רץ מהכפר 'מרתון' עד לאתונה על מנת להכריז בכל חוצות העיר על הנצחון המזהיר על הפרסים מטילי האימה. לילה טרם המרוץ, בעל טברנה מקומית הזכיר לנו בנדיבות אך בתקיפות כי השליח פידיפדס רץ, ככל הנראה, הרבה יותר ממירוץ ה-42.195מ' המודרני ובשטח הררי למדי. ממשיכה ומספרת האגדה כי פידיפדס פלט מפיו את בשורת הנצחון וצנח אל מותו.

כל זה לא מנחם כאשר רצים את מסלול המרתון המודרני. מרתון אתונה מתואר כ"מרתון לרצי מרתון", כלומר- הוא קשה מאוד! המסלול הוא מאתגר, וזאה אומר בלשון המעטה, ולכן שיא עולם, כנראה, לא יישבר במרתון אתונה. רוב המסלול הוא בעלייה, והשיפוע אינו מתמתן עד איזור הקילומטר ה-30. על מנת לכבוש את המסלול על הרצים להביא את 'רוח הקרב' שלהם, כי מהנוף לא תזכו לעידוד יותר מדי. המסלול משתפל לאורכם של חנויות ריהוט, מוסכי רכב וקניוני דרכים אשר נמתחים לאורכו של הכביש המהיר שמחבר בין 'מרתון' ואתונה. הרצים לא יזכו לאנרגיה גם מהקהל הדליל לאורך הדרך, עד בואם מרכז העיר אתונה. רק ברגעי המירוץ האחרונים, כאשר כל הריכוז מופנה למאכק הישרדות, נגלים לפני הרצים איצטדיון פנתניאקוס, שממוקם על חורבותיו של היכל המשחקים האולימפיים הראשון.עם הגב לפארתנון נכנסים אל האיצטדיון, אש הלפיד האולימפי מאירה בגאון, סובבים את המסלול חצי הקפה טרם קו הסיום.

יש לציין כי ארגון המרתון היה מרשים ויעיל ביותר. אוטובוסים לוקחים רצים מנקודת הסיום במרכז אתונה אל קו הזינוק ב- 'מרתון'.נסיעה די מדכדכת עת הערכת הרץ את ההגדרה- "מסלול מאתגר". מתנדבים לוקחים את הרכוש האישי של המשתתפים, מקו הזינוק אל קו הסיום. תחנות מים, בננות, ג'לים, משקאות אנרגיה וקולה למכביר לאורכו של המסלול. בנימה אישית, זה היה המרתון הראשון שגמעתי ללא כל שימוש בג'לים או בחטיפי אנרגיה, אלא רק בעזרתן של הבננות וחצי כוס קולה מבורכת בקילומטר ה-30.

קו הסיום מלא במתנדבים המחלקים חטיפים, שמיכות ומדליות.

למזלי, היה לי הכבוד להיות אורכת של אדידס, אחד מהספונסרים הראשיים, ועל כן הייתי זכאית למסאג' מבורך בסיום.

העובדה כי מרתון אתונה הוא מירוץ קטן למדי, פחות מ-5000 איש על קו הזינוק, להערכתי, תורמת להרגשה הביתית. יחד עם זאת, אחוז גבוה מאוד של משתתפים מחו"ל נותנים תחושה בינלאומית והזדמנות מוצלחת לפגוש רצים מכל רחבי העולם.

עובדות

גובה התחלתי: 35 מ'

גובה מינימלי: 7 מ'

גובה בסיום: 106 מ'

גובה מקסימלי: 244 מ'

בשנה הבאה אתונה מציינת 2500 שנה לקרב מרתון וחגיגות גדולות צפויות סביב המרתון ב-2010.

עלות השתתפות: 80 יורו

זמן טיסה לאתונה: שעתיים

ריצה לאור ירח ואופניים……..

תלם יחב

ישנם רגעים מסוימים בחיים שהיינו רוצים שיימשכו לעד. חוויות מסוג שישארו איתנו כל החיים, ותמיד כשנזכר באותה פעם ראשונה חיוך יעלה על שפתותינו. אני מתכוון כמובן למירוץ הלילה במדבר.

בשנה שעברה השתתפתי במירוץ המדברי באזור ים המלח בשילוב עם מירוץ האופניים שלאחריו.

ההרפתקאה החלה באמצע הלילה כאשר, לאחר תדריך קצר, זינקנו אל חשכת המדבר.

המסלול מורכב מ-30 ק"מ של ריצת במדבר ולאחר מכן כ-80 ק"מ של רכיבת שטח על האופניים.

מסלול הריצה היה מאתגר למדי, מורכב מעליות, ירידות ונוף בלתי נשכח. הירח סיפק לנו את עיקר התאורה, בעודו חושף לנו את נופי המדבר הבתוליים. בתחילת הריצה דאגתי לשמור על קצב איטי וקבוע, בידיעה כי דרך ארוכה עוד לפני.

בפסגת אחת העליות הנוף הנגלה לפנינו היה עוצר נשימה. עשרות פנסים אשר הנחו את דרכי הרצים בשילוב עם אור הירח יצרו אווירה מיוחדת במינה.

כמו שהדגשתי, את הריצה ביצענו בקצב קל למדי. לקראת סיום הריצה העייפות החלה לתת את אותותיה ו-80 הק"מ על האופניים נראו כעת על גבול הדמיוני. ספקות החלו לבצבץ, אך מיד דאגתי לסלקם.

בעוד קרני השמש הראשונות החלו להפציע מבין הרי ירדן סיימנו את מסלול הריצה. היה לנו די זמן לאכול בננה ולשתות כוס קפה שחור, לעטות את בגדי הרכיבה על גופנו, לחבוש את הקסדה ולבצע בדיקות אחרונות לאופניים.

את מסלול הרכיבה עושים בזוגות וכך אני ושותפי לרכיבה החלפנו כמה מילות עידוד אחרונות, וסיכמנו כי אם המסלול יהיה קשה מדי נפסיק אחרי סיבוב אחד.

גם מסלול הרכיבה היה מאתגר ורווי עליות וירידות.

בעליות השתרכנו לצידם של האופניים אשר הסתכלו עלינו במבט זועף כאילו נוזפים בנו כי הם מיועדים לרכיבה ולא לגרירה. בירידות פיתחנו מהירות גבוהה, כל עוד המסלול והאנשים מסביב אפשרו.

לאחר סיבוב אחד של מסלול האופניים אני וחברי החלטנו להמשיך לעוד הקפה. ההרגשה הייתה חזקה, השמש בוהקת ממעל והמדבר נצבע בגוון החום-צהוב הכה מוכר.

ההקפה השנייה הייתה קשה מנשוא, גוררת קיטורים וקללות רבות משנינו. אך סיימנו.

פיקאסו הבריק באומרו : "אני כל הזמן עושה דברים שאני לא יכול לעשות. בגלל זה אני מסוגל לעשות אותם". בסיום המסע המפרך הרגשתי כאילו הבלתי אפשרי בוצע על ידי. הרגשת ההקלה שליוותה את הירידה מהאופניים ושתיית מיץ תפוזים סחוט ששמרנו מבעוד מועד הפכו את החוויה למושלמת. רבים סבורים כי 30 ק"מ בריצה ועוד 80 ק"מ ברכיבה זוהי משימה בלתי אפשרית. הסינים נוהגים לומר כי אלו שאומרים שדבר הוא בלתי אפשרי אינם צריכים להפריע לאלו שעושים אותו. סיימנו את ההרפתקה ואני חייב להודות כי המירוץ היה מושקע ביותר וללא ספק המיוחד ביותר שאי פעם השתתפי בו.

הזכרונות הטובים, לרוב, מורכבים מתמונה חדה וברורה אחת. ארוע של שעות ארוכות אשר כלל ריצה מייגעת וארוכה, רכיבה מתישה ואינספור רגעי שבר מתנקזת לכדי תמונה אחת שלא אשכח.

אור הירח מבעיר את אפילת המדבר. אנו רצים בפסגתו של הרכס. עשרות משתתפים חבושי פנסי הראש באפילת המדבר, בשילוב עם האורות הירוקים שבוקעים מהסטיק-לייטים אשר תוחמים את המסלול, יוצרים משעול אנושי הנמתח על פני מאות מטרים. רגעים כאלו נחרטים בזכרון.